במחקר פרוספקטיבי שנערך במרכז שלישוני מפברואר 2020 עד אוקטובר 2022, החוקרים רצו להבין כיצד הפרוגנוזה של מחלת הקורונה (COVID-19) בקרב מושתלי לב (HTr) השתנתה עם הזמן, במיוחד בהקשר של שכיחות ותמותה של דלקת ריאות. חשיבות המחקר עולה מכך שמושתלי לב זוהו בעבר כבעלי סיכון מוגבר לתוצאות חמורות של מחלת הקורונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 308 מושתלי לב, מתוכם 124 נדבקו בנגיף הקורונה (39.2%). החוקרים השתמשו בנתוני החולים מרשומות בריאות אלקטרוניות כדי לנטר את תוצאות הבריאות, ובמיוחד בחנו את שיעורי דלקת הריאות והתמותה לאורך התקופה שצוינה.
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב חולי קורונה עם דלקת ריאות היו שיעורי אשפוז גבוהים משמעותית (93.3% לעומת 14.1%, p value < 0.001) ותמותה (41.0% לעומת 1.2%, p value < 0.001) מאלה עם מחלה פחות חמורה. בניתוח רב משתני נמצא שגיל ≥60 שנים (יחס סיכויים 3.65, רווח בר סמך 95%, 1.16-11.49, p value = 0.027) ומחלת כליות כרונית ≥3a (יחס סיכויים 4.95, רווח בר סמך 95%, 1.39–17.54, p = 0.014) זוהו כמנבאים של דלקת ריאות, בעוד שחיסון בשתי מנות (יחס סיכויים 0.20, רווח בר סמך 95%, 0.05-0.72, p value = 0.02) ומתן מוקדם של רמדסיביר (remdesivir) (יחס סיכויים 0.17, רווח בר סמך 95%, 0.03-0.90, p value 0.037) היו גורמים מגנים. ירידה מובהקת בשכיחות דלקת ריאות מ-62% ל-19% (p value < 0.001) ובתמותה מ-23% ל-4% (p value < 0.001) נצפתה לאורך המחקר, בחלוקה לתקופות של טרום חיסון, לאחר חיסון ותקופות התוויה שלאחר הטיפול ברמדסיביר.
החוקרים סיכמו כי הפרוגנוזה של מושתלי לב עם מחלת הקורונה השתפרה באופן מובהק עם הזמן, בזכות ההשפעות המגנות של החיסון וטיפול מוקדם ברמדסיביר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות